נוער, זר, או שניהם יחד?

"אני חושב שצריך להשקיע משאבים בשחקני נוער נקודה". משפט זה נאמר ע"י שרון אביטן המנהל המקצועי של מחלקת נוער של הפועל באר שבע. על החשיבות של קידום שחקני נוער בכדורגל תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

כתיבה ותחקיר: שחר תרשיש, יב'6
צילום: עילאי רז, יב'1
עורך: אופק מלכה, יב'2
א. הפצה: רעות אליאסוב, יב'2
בספורט תחרותי, קבוצת כדורגל פועלת במסגרת מועדון כדורגל. לרוב, קבוצת כדורגל, מורכבת ממגוון רחב של שחקנים, הכולל, שחקני רכש אלו שחקנים שבאים מאותה מדינה אך ממועדונים שונים, שחקנים זרים הם שחקני חיזוק הבאים ממדינות שונות על מנת לחזק את הקבוצה, ושחקני בית אלו אותם שחקנים שגדלו במועדון מהנוער ועד לבוגרים.
בליגת הבכירה רוב קבוצות הכדורגל מורכבות משחקני רכש ושחקנים זרים ופחות משחקני בית מכיוון שלשחקנים זרים ושחקני רכש יש יותר ניסיון משחקני בית ולכן הם יותר עדיפים, וגם קבוצות רוצות לקחת תארים והם משתמשות בשחקנים איכותיים שיש להם את הניסיון והיכולת להביא אותם להישגים. ומי שנפגע ממצב זה הם אלה שחקני הבית שגדלו במועדון וגם שאיפותיו פוחתות בעקבות כך. לדעתי, הפתרון למצב זה הוא טיפוח וקידום שחקני בית והכשרתם בכדי לגדול ולהיות שחקנים טובים ומקצועיים יותר ולעזור למועדון בעתיד.
אנדי רוקסבורו, המנהל הטכני של אופ"א, מסביר מדוע מפתח כישרונות, או מפתח שחקני נוער הוא התפקיד הכי חשוב בכדורגל, "מפתח נוער, צריך להיות איש כדורגל בעל תשוקה עמוקה לפיתוח שחקנים. זה תפקיד לאנשי עבודה רציניים, שחושבים לטווח ארוך, נחשבים לסבלניים ויכולים להסתכל על התמונה הגדולה ולא על המשחק הבא. המובילה בתחום היא ספרד, שכל שחקניה שזכו ביורו 2008 עברו במערכות הנוער של ההתאחדות לכדורגל הספרדית. לא מעט מועדונים הבינו שזו הדרך הבטוחה והיעילה להצלחה, אנשי עסקים באים משקיעים מכספם וממרצם ועוזבים, אבל שחקני הבית שהם הנכסים של המועדון נשארים גם ביום שאחרי".
בקבוצת הכדורגל הפועל באר שבע הבינו זאת לפני מספר שנים והם משקיעים הרבה מאוד כספים ומשאבים כדי ששחקני הנוער יקבלו את כל התנאים להצלחה על מנת לקדמם ולשלבם בקבוצות הבוגרים .שרון אביטן היה שחקן כדורגל שגדל בקבוצת הפועל באר שבע, וכיום הוא המנהל המקצועי של מחלקות הנוער של הפועל באר שבע. המטרות של שרון כמנהל מקצועי הן רבות אך "בראש ובראשונה הן מטרות מקצועיות בכדי להכין את שחקני הנוער בצורה הכי טובה לקבוצה הבוגרת. אצלנו במחלקת הנוער משקיעים בחינוך ובערכים לפני הכדורגל, קודם כל להיות בן אדם אחר כך שחקן. למחלקות נוער יש חשיבות רבה כי הנבחרות בנויות משחקנים ישראלים, וככל שיהיו יותר שחקני נוער שיתחנכו במועדונים ככה תהיה הנבחרת יותר איכותית".
המחלקה הצעירה של הפועל באר-שבע פועלת מאז שנת 1965, ומשמשת בית חם ואוהב עבור ילדים ובני נוער מבאר-שבע והנגב. המחלקה פועלת ממתקן האימונים החדיש בשכונת נחל עשן בבאר-שבע הנקרא "הבית האדום" ובתיאום מלא עם מחלקת הבוגרים. המטרות של המחלקה הצעירה הן: חינוך לאהבה והנאה במשחק הכדורגל, לימוד והטמעת יסודות משחק הכדורגל, הכשרת כדורגלנים בוגרים מקצוענים, חינוך לערכים, מצוינות וזיקה למועדון וטיפוח והעצמה של ילדים ובני נוער.
בכל קבוצת כדורגל, כאמור יש שחקני בית ושחקנים זרים, ונשאלת השאלה האם אפשר לקדם שחקני בית ולהשקיע בהם משאבים, על חשבון שחקנים זרים? האם זה ריאלי בכלל? לדבריו של שרון אביטן,, זה קצת בעייתי, וקיים קושי שזה יהיה זה על חשבון זה, "אני חושב שצריך להשקיע משאבים בשחקני נוער נקודה. זה בסיס של כל מועדון שרוצה להצליח. אני לא פוסל קבוצות שרוצות תוצאות בשלב המיידי ולשם כך מביאים שחקנים זרים… אני מבין את הקבוצות שמביאות יותר זרים על חשבון שחקני בית כי הם יותר מנוסים… אני חושב שצריך להיות שילוב בין שחקנים זרים לשחקני בית כדי שיוכלו ללמוד מהם את הניסיון ולהרים את הרמה של הכדורגל, וזה התפקיד שלי כמנהל מקצועי, לפתח ולגשר שלא יהיו פערים גדולים בין שחקנים זרים לשחקני בית".

 

מודעות פרסומת

מה הקשר בין כדור שער ולקויי ראייה?

"כדור שער זה אהבה", כך אומרת ורד אבנעים, מאמנת השלוחה של באר שבע ונבחרת ישראל עתודה נשים בכדור שער. אז מהו כדור שער? כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

כתב ותחקיר: עילאי רז,יב'1
צלם: שחר תרשיש, יב'6
עורך: רעות אליאסוב, יב'2
מעצב: אופק מלכה, יב'2
המשפט "תראה איזה פרח יפה!" נשמע אצל רוב האנשים כאמירה טריוויאלית, כשמה שעולה בראש אלה הם עלי כותרת צבעוניים וניחוח של בושם. לגבי חלק מאוכלוסיית העולם, אלו העיוורים ובעלי לקויות ראייה- מדובר במשהו אחר לגמרי. אנשים עם מגבלה, כגון לקות ראייה, לא יכולים לראות טוב כמו אנשים ללא מגבלה שכזו, אך, מגבלה זו לא צריכה למנוע מהם לקיים אורח חיים רגיל, ואף לשאוף להצלחה ולנהל אורח חיים ספורטיבי ובריא, בדיוק כמו של אדם שאינו סובל ממגבלה ועוסק בספורט.
אז לפני הכול, גילוי נאות, גם כותב שורות אלו הוא לקויי ראיה. למרות לקות הראייה שלי אני מצליח לנהל אורח חיים רגיל יחסית ולהשתלב בענף הכדור שער. לפני כ-3 שנים פנתה אליי המורה התומכת שלי, חנה פורקוביץ וסיפרה לי שרוצים להקים קבוצה של כדור- שער, שהוא ענף ספורט המותאם ללקויי ראייה ועיוורים. מיד  נעניתי להצעה. הלכתי לאימון הראשון ומאז אני מתאמן בקבוצה כ-3 שנים.
אז מה זה כדור- שער?
לאוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה קיים ענף ספורט מיוחד הקרוי כדור-שער. כדור-שער הוא ענף ספורט המותאם ללקויי ראייה ועיוורים המשוחק עם משקפות על העיניים, כך שכל השחקנים חווים עיוורון מוחלט. מכיוון שאצל שחקני הענף חוש הראייה הוא פחות מפותח, החושים אותם הם מפתחים באמצעות המשחק בכדור שער הם חוש המישוש וחוש השמיעה. חוש השמיעה מתחדד כיוון שהכדור בו משחקים בענף זה הוא כדור כבד בעל משקל של 1.25 ק"ג, ואליו מחוברים פעמונים, כך שהשחקנים יוכלו לשמוע את הכדור ולהגיע אליו, מה גם, שהמשחק מתקיים בדממה מוחלטת באולם סגור. חוש המישוש מתבטא בכך שהשחקנים נוגעים בכדור על-פי השמיעה שלהם.
כדור שער הוא משחק המשוחק כ-24 דקות, שתי מחציות של 12 דקות, כשבכל קבוצה משחקים שלושה שחקנים. מטרת השחקנים היא להבקיע לשער היריב את הכדורים, והמשחק נגמר כאשר יש לקבוצה יתרון של בין 7-8 שערים או כאשר נגמר  הזמן החוקי של המשחק. לכדור שער יש ליגה סדירה אחת בארץ, שלה יש מספר שלוחות שונות ברחבי הארץ, מכיוון שהקבוצות לא שייכות למרכזי הספורט השונים (בית"ר, אליצור, הפועל מכבי, ואס"א). השלוחות הן באר שבע, אום אל פאחם, עפולה, חיפה, תל אביב, ירושלים.
 
וכך משוחק משחק כדור שער… צילום: שחר תרשיש
וקצת על קווים מרחקים ומה שביניהם
את שלוחת באר שבע ונבחרת העתודה נשים בכדור שער מאמנת ורד אבנעים, המרכזת גם את פרויקטים שונים של ענפי ספורט ללקויי ראיה ובעלי מוגבלויות אחרות במסגרת "פרחי  ספורט". ורד מספרת כיצד הגיעה לענף כדור שער לראשונה, "התחלתי בגיל 9 בטניס ועד גיל 29 אימנתי טניס. לפני 3-4 שנים נחשפתי לענף הכדור שער שמעתי עליו, ראיתי את נבחרת ישראל נשים הם "קנו" אותי ומאז אני פה".
על שלוחת באר שבע מספרת ורד, "היום יש לנו נבחרת כדור שער שמכילה שלוש קבוצות בבאר שבע, קבוצה של ילדים בגילאי 8-12 , קבוצה של נוער בגילאים 12-19 וקבוצת בוגרים בגילאים  25-70, זו קבוצה אדירה, הנחשבת כשלוחה הכי גדולה בארץ. לשלוחה יש שלושה שחקנים בנבחרת ישראל, רוני אוחיון המשחקת בנבחרת נשים, ובקבוצת הנוער של באר שבע, רוני אבו עבד, המשחק בקבוצת בוגרים, ובנבחרת ישראל גברים, ונציגה נוספת בנבחרת העתודה נשים".
כששואלים את ורד מה זה כדור שער בשבילה, היא מחייכת ועונה, "המילה הראשונה שעולה לי זה אהבה, אחד הגילויים היותר טובים שהיו לי במהלך החיים, מבחינתי זה משפחה שאני מגיע אליה כמו שאני מגיעה לילדים הפרטיים שלי, זה תחום שאני שמחה מאוד שהגעתי אליו, ואני רוצה שהרבה אחרים יכירו ויתייחסו אליו".
ומהן שאיפותיה של ורד לעתיד? "בשאיפה לעתיד אני רואה את השלוחה מרחיבה אופקים".
הבהרה: בדבריה של ורד נפלה טעות, במקום "נבחרת ישראל הכי גדולה בארץ", ורד התכוונה לומר "נבחרת באר שבע הכי גדולה בארץ".  הטעות נבעה מכך שורד מאמנת גם את נבחרת העתודה של ישראל וגם את כל הקבוצות של שלוחת באר שבע. 

"מי שיקבל אותי יקבל אותי עם הכדורגל או בלי…"

כדורגל נשים הוא ענף ספורט שזוכה לפחות פופולריות תקשורתית ותמיכה כספית, לעומת כדורגל גברים. מהן הסיבות לכך? והאם אפשר לשנות את המצב? התשובות בכתבה שלפניכם.

כתיבה ותחקיר: רעות אליאסוב, יב'2
צלם: אופק מלכה, יב'2
עורך: עילאי רז, יב'1
מעצב: שחר תרשיש, יב'6
ספורט נשים בישראל זוכה למעמד מופחת לעומת ספורט הגברים. תקציבים נמוכים, סיקור תקשורתי מופחת, תשתיות לקויות וחוסר תגמול מקצועי יוצרים אי שוויון בין ספורט הנשים לספורט הגברים בארץ. חוסר השוויון נובע גם מתפיסה חברתית שונה בדבר מעמדה של האישה בחברה, שנתפס בעיניים גבריות כמעמד נחות יותר הקורא לנשים לעבוד במקצועות נשיים, לגדל ילדים ולטפח את המראה החיצוני שלהם.
למרות שבשנים האחרונות קמו יותר ויותר ענפי ספורט נשיים, ויותר נשים עוסקות בספורט כקריירה, עדיין הספורט נתפס כענף גברי יותר, המשקף תרבות גברית של כוח, מאבקי כוח ורצון להביס את היריב. בעוד מספרן של הנשים עולה על 50% מן האוכלוסייה בישראל, הרי שמספרן של הנשים בקרב העוסקים בספורט התחרותי מגיע אך ורק ל- 20% בלבד מכלל הספורטאים, נתון זה נמוך ביחס לעולם.
כדורגל נשים הוא ענף הספורט הבולט ביותר לנשים בארצות מסוימות ואחד היחידים המתקיימות בו ליגות מקצועיות, בדיוק כמו של גברים. כדורגל נשים בארץ הוקם לראשונה בשנת 1998. הליגה הראשונה של כדורגל הנשים בארץ מונה 12 קבוצות, והליגה השנייה מונה 6 קבוצות. כדוגל הנשים בארץ מיוצג גם על-ידי נבחרת לאומית של כדורגל נשים. אך למרות כל הנתונים הללו, אין התייחסות מספקת לכדורגל נשים בישראל והענף מנסה לעמוד תחת קשיים כלכליים רבים. למשל, כדורגל הנשים מתוקצב הרבה פחות מכדורגל הגברים, כשהמספרים מדברים על תקצוב של 470,000 ₪ לכדורגל הנשים, לעומת כדורגל הגברים שמתוקצב ביותר מ-100 מיליון ₪.
אלינה מטקלוב בת 18 מבאר שבע, היא שחקנית בנבחרת האקדמיה לכדורגל בנות במכון "ווינגייט". אלינה החלה לשחק כדורגל כבר בילדות, "מגיל קטן הייתי משחקת בשכונה עם הבנים כדורגל והבנתי שריקודים זה לא בשבילי, ניסיתי גם אתלטיקה ועוד כל מיני ענפים והבנתי שאני לא מסתדרת בהם ואז התחלתי לשחק כדורגל והבנתי שאני נהנית שהוא גורם לי לרגשות מעורבים…ואז הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות".

אלינה כתבה מטקלוב - קשר,בלם

אלינה מטקלוב, מתוך: אתר ההתאחדות לכדורגל
בדבריה, אלינה מתייחסת לפערים ולהבדלים בין כדורגל נשים לכדורגל גברים "אני חושבת שזה לא הוגן אבל זה משתנה עם הזמן, זה כמו שתמיד היה שוביניזם ודעות קדומות לגבי נשים אני לא חושבת שגברים שונים מנשים ברמה כלשהי, אולי הכדורגל (של הגברים) הוא טיפה יותר מהיר מבחינה פיזית הם יותר פיזיים אבל אין סיבה אמיתית לאפליה כל כך רצינית גם מבחינת המשכורת והסכומים וגם מבחינת התנאים אם נבחרת בוגרת של גברים טסה לחו"ל והיא מקבלת את כל התנאים האפשריים כולל משכורות גבוהות ונשים שמפסידות עבודה מקבלות אולי 100-120 יורו לשבוע."
אלינה ממשיכה ומספרת על היחס של החברה כלפי כדורגל נשים, "אנשים שלא מודעים לזה אז כן ישר אומרים לא ידענו שזה קיים בכלל לא ידענו שיש דבר כזה ויש כאלה שמעריכים ותומכים ואומרים שקידום של הספורט נשים בארץ הוא חשוב". ומה חושבים הגברים על שחקניות כדורגל? "הרבה גברים אוהבים נשים שמשחקות כדורגל שיש להם עוד נושא משותף, הולכים למשחקים ביחד…ויש כאלה שזה מרתיע אותם…מי שמקבל אותי יקבל אותי עם הכדורגל או בלי".

 

כדורגל ישראלי, דת, ומה שביניהם…

הקלישאה "כדורגל משחקים משבת לשבת" היא נכונה, אך לא כולם מסכימים איתה.  שחקני כדורגל רבים בישראל, מתנגדים לשחק בימי שבת כי הם טוענים שזה פוגע להם בחיי הדת, ומעדיפים לקיים את המשחקים בימי חול. האם תהיה פשרה בסוגיה זו בין השחקנים למנהלת הליגה?

כתב ותחקיר : אופק מלכה, יב'2
צלמת : רעות אליאסוב, יב'2
עורך : שחר תרשיש, יב'6
א. הפצה: עילאי רז, יב'1
סוגיית הכדורגל עלתה לכותרות שוב בתחילת חודש יולי 2015, כחודש לפני תחילת הליגה הסדירה בישראל, כאשר שחקני כדורגל מליגות שונות העלו מחדש לסדר היום הציבורי את הסוגיה. השחקנים, שנפגשו עם יושב ראש ש"ס, ושר הכלכלה דאז, אריה דרעי, העלו בפניו את הדילמה בה הם ניצבים, והודיעו כי הם כי הם מחליטים לפתוח את הליגה במחאה, ולא לעלות לשחק במשחקים המשוחקים בשבת. דרישת השחקנים זכתה לתמיכתו של דרעי, שאמר בסיום הפגישה: "אין ספק שבמדינת היהודים, יום שבת, גם למי שלא שומר שבת כהלכתה, זה יום עבור המשפחה". בתום הפגישה שלח דרעי מכתב לשרת התרבות והספורט, מירי רגב, ואל ראשי מינהלת הליגה, ובו כתב ביקש את התייחסותם לסוגיה: "השחקנים שומרי המצוות פנו אלי וביקשו לשנות את מועדי המשחקים כפי שהיה עד היום, כדי שלא ייאלצו לחלל את השבת, וכדי שיוכלו לשמור על אורח החיים הדתי שלהם ולהמשיך להתפרנס ממשחקי הכדורגל".
הוויכוח סביב השאלה האם לשחק כדורגל בשבת או לא נמשך כבר שנים רבות.  עוד כשהוקמו אגודות מכבי השונות, בתקופה האימפריה העות'מנית, התחילו לנהל משחקי ידידות ביום שבת, ועם כניסת המנדט הבריטי לארץ ישראל הלכה והתקבעה המסורת לשחק כדורגל האופן קבוע בימי שבת. בתחילת שנות ה- 2000 הסוגיה לבטל את המשחקים בשבת עלתה שוב, כאשר הוגשה הצעת חוק של חבר כנסת יאיר פרץ מש"ס, ובה דרישה להעברת משחקי הכדורגל של הליגות לימי ראשון, לבסוף, דרישה זו נפלה, והמצב נשאר כפי שהוא.
שרת הספורט והתרבות, מירי רגב, ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה להתערב ולהכריע בנושא, תוך שהיא מציגה את דעתה בנושא ומזהירה כי הפתרון עוד רחוק, "קבוצות שלא רוצות לשחק בשבת לא ישחקו בשבת, וקבוצות שרוצות ישחקו, שחקן שלא רוצה לשחק בשבת, לא חייב לשחק בשבת, אבל כקבוצה צריך למצוא פתרון. מרגע שיש החלטה, כל הקבוצות מחויבות לכך, גם ההתאחדות והמנהלת".
לבסוף, הסוגיה נדונה בבית המשפט, בדיון בו נכחו כל הצדדים.  במנהלת הליגה בחרו לתקוף את הדרישה של השחקנים, "כדורגל משחקים במדינה הזאת בימי שבת עוד לפני קום המדינה. מעל 100 שנה של סטטוס קוו שבמסגרתו מדי שבת אלפים משחקים את המשחק, עשרות אלפים מתפרנסים ממנו ומאות אלפים צופים נהנים ממנו. על אף שאנו מכבדים כל דת, אנו משוכנעים כי דת או פוליטיקה לא צריכים להיות חלק מספורט והערבוב בין התחומים מוליד סכנות משמעותיות לספורט".
עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה טענה כי במקרה זה יש להתייחס להיבט הסוציאלי מתוקף חוק "שעות עבודה ומנוחה" המגדיר כי אין להעסיק עובדים בשבת ללא היתר ממשרד הכלכלה,  "החוק מאוד ברור, אתה לא יכול להעסיק עובדים בשבת בלי היתר ממשרד הכלכלה. ההתאחדות או מינהלת הליגה הלאומית לא פנו בכלל לבקש היתר. הן למעשה פעלו בניגוד לחוק במשך שנים רבות. צריך לזכור שעבודה ללא היתר – גם אם השחקן מסכים – היא עדיין לא חוקית".
בסופו של עניין, ולאחר בחינת הסוגיה מחדש ע"י היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט כי לא יהיה שינוי  בסטטוס-קוו, "מאז ומעולם משחקים כדורגל בשבת, זהו לא דבר פשוט לשנות מדיניות אכיפה רבת שנים…לא מצאתי מקום להורות על שינוי בסוגיה זו".  שרת התרבות והספורט מירי רגב בירכה על החלטת בית הדין והיועץ המשפטי: " אי אפשר לבטל סטטוס קוו של שנים בבת אחת, זה תהליך ואני לא מתכוונת לשנות אותו ללא הידברות, אני חושבת שעם הידברות נוכל להגיע להבנות".
"למה לגרום למישהו שהוא טוב במשהו לוותר עליו?"
ערן זגר הוא שחקן כדורגל ישראלי, בן 28, מבאר שבע, המשחק כיום בליגה א' בקבוצת "בית"ר באר שבע". הוא סומן להיות אחת ההבטחות הגדולות של הכדורגל הישראלי, אך כשהיה בן 22 ניצב מול דילמה משמעותית, האם להצטרף לשורות אלופת המדינה דאז, בית"ר ירושלים, או לשמור על השבת?

IMG-20151210-WA0004

ערן זגר, צילום: רעות אליאסוב
הכול התחיל כאשר סבתו של ערן זגר נפטרה, והוא החל בתהליך של חזרה בתשובה. במקביל לתהליך זה, קיבל ערן פנייה מקבוצת מבית"ר ירושלים. ערן, שכבר שמר שבת והיה בתהליך של תשובה,  הבין שהוא נמצא בצומת דרכים ושעליו לקבל החלטה- האם להתקדם מקצועית, כמו שתמיד חלם, בקבוצה כמו בית"ר ירושלים או האם לדבוק בדרך התשובה. לבסוף, ערן החליט ללכת בעקבות הדת, אך לא לוותר על חלומו לגמרי, ולכן בחר לשחק כדורגל בליגות נמוכות בהן המשחקים משוחקים בימי שישי. "אני שלם עם ההחלטה הזאת ב- 100% ורק דבר אחד מציק לי, למה במדינה של יהודים צריך לגרום למישהו שהוא טוב במשהו לוותר עליו…? למה במדינה יהודית צריך להיות כביכול דבר שכופה עליך – כמו שאומרים כפייה דתית, לדעתי זו כפייה חילונית".
בסיום הריאיון ערן הציע הצעה כיצד, לדעתו, יש לפתור סוגיה זו: "בגדול, המשחקים של היום משוחקים במשחק מרכזי בימי ראשון, שני ומוצאי שבת, אז אם ההתעקשות היא על משחק אחד, אז למה לא להעביר את כל הליגה לימי ראשון וגם ככה להרוויח ציבור דתי שאוהב כדורגל".
 
* התמונות המופיעות בסרטון לקוחות מ- google